הקדמה חשובה
הפרק הזה באתר מיועד למי שמשוכנע באמיתות התופעה, ומעוניין להתעמק יותר בהיסטוריה של היופולוגיה, ובניסיונותיה הבלתי נלאים להביא את המידע על התופעה לידיעת הציבור ולשכנע את הממשלות להסיר את שכבות ההגנה העוטפות את האמת. מומלץ מאד לקרוא הפרק אחרי עיון בשאר עמודי האתר ורכישת שליטה משמעותית בראיות הנמצאות כאן לרוב.
היכן זה התחיל?
שורשי היופולוגיה נעוצים בתקריות בולטות שהתרחשו בשנות התשעים של המאה ה-19 (ההתרסקות באורורה טקסס), מראות עב"מ מעל צפון אמריקה בשנות השלושים של המאה העשרים, "כדורי האש" (Foo Fighters) שליוו את טייסי הצבאות השונים במלחמת העולם השנייה, וגידול המשמעותי בתצפיות עב"מ בסוף שנות הארבעים של המאה העשרים.
היופולוגיה היא תחום מחקר העוסק בלימוד תופעת העב"מים (עצמים מעופפים בלתי מזוהים) ושאר תופעות הנצפות באוויר ושלכאורה אין להן הסבר "טבעי". מטרת היופולוגיה היא להבין את מהות התופעה, מקורותיה והשפעותיה האפשריות על האנושות וסביבתה.
היופולוגים בודקים מסמכים המתעדים תצפיות בתופעות אלו, אוספים ראיות פיסיות, מראיינים עדים ומנתחים עדויות אלו, ומנסים לזהות תבניות ו/או מתאם בין כל אלה. למרות שחלק מהעולם האקדמי מתייחס ליופולוגיה כ"פסאודו-מדע" וזאת משום שקיום חיים חוצנים טרם הוכח מעבר לכל ספק סביר, מתעקשים היופולוגים כי צבר הראיות העצום שהצטבר על השולחן מצביע על אפשרות סבירה בהחלט לקיום אינטליגנציות חוצניות המחזיקות בטכנולוגיות מתקדמות שהן מעבר להבנתנו הנוכחית.
מקובל לציין את שנות הארבעים כשנים שבהם היופולוגיה יצאה לדרך. בשנים אלה חרגו תיאורי התצפיות בעב"מים מדפי העיתונים כחדשות או אנקדוטות, ולבשו צורה של מאמרים מעמיקים ביותר שלעיתים לוקטו לספרים. העצמים הלא מזוהים שליוו בזמן מלחמת העולם השנייה טיסות רבות (של כל הצדדים הלוחמים) דווחו למפקדים ולמדינאים, אך אלה העדיפו לסווג את האירועים האלה כסודיים ביותר בנימוקים שאפשר להבין (ראו גם בקישור הזה באתר).
המונח "צלחות מעופפות" בהקשר של התופעה נוצר לראשונה ב 1947 במהלך גל של דיווחים על מטסי עב"מים בשמי ארה"ב. אחד המפורסמים שבהם הוא תקרית קנת ארנולד 24.6.1947. ארנולד, טייס פרטי שלדבריו בעת טיסה באזור הר ריינייר במדינת וושינגטון, צפה במטס של תשעה כלי טיס לא מוכרים שטסו בשרשרת. פרוט מלא של התקרית אפשר לקרוא באנגלית כאן.
התרסקות העב"מ ברוזוול והפרסומים הסותרים בעקבותיה תידלקו את התפשטות העניין הציבורי בתופעה, כמו גם את התגייסות הממשל לחקור אותה בחשאי ("מג'סטיק 12") או בגלוי באמצעות וועדות (למשל "הספר הכחול") שמטרת הקמת האחרונה הייתה להרגיע את הציבור ולהפגין שליטה במצב. מאחר שהממסד האקדמי לא נרתם לחקור את הנושא, משכו אליהן פעולות אלה חוקרים מטעם עצמם שהחלו לבצע את הפעולות שתוארו בפסקת הפתיחה, לפרסם את תוצאות עבודתם ולהתחיל בשיתוף פעולה עם עמיתיהם.
אחד הארגונים האזרחים הראשונים שהוקמו כדי לעסוק בנושא היה (National Investigations Committee On Aerial Phenomena) NICAP שפעל בשנים 1950–1988. אחריו נוסד APRO (Aerial Phenomena Research Organization) שפעל מ 1960 ועד 1988. ב 1969 נוסד הארגון (Mutual UFO Network) MUFON, הפועל עד היום, כמו גם הארגון CUFOS (Center for UFO Studies) שנוסד ב-1973 על ידי ד"ר אלן היינק, ופועל עד היום.
חלק מהעיתונאים שהתעניינו בנושא וקיבלו מדי פעם עדויות על תצפיות בעב"מים, החלו למקד את את תחום התעניינותם והתמחו בתחום הזה. בעלי מקצועות אחרים (מהנדסים, רופאים, אנשי אקדמיה וכיוב') הצטרפו אף הם לשדה הפעולה הזה. המונח "יופולוג" (Ufologist) נכנס לשימוש והתחום קיבל לגיטימציה ציבורית משמעותית שבאה לידי ביטוי בקריאת מאמרים בעיתונים, רכישת ספרים שנכתבו על התופעה, ביקור בכנסים שאירחו את היופולוגים הללו והחשוב מכול – נכונות למסור עדויות על חוויות אישיות או קבוצתיות במפגשים עם עב"מים מכול הסוגים.
מטבעה של התופעה היא משכה אליה (ועדיין מושכת) שרלטנים שמנסים להתפרסם ו/או להתפרנס מדיווחים על אירועים שלא התרחשו, מ"רכישת יכולות וכוחות" שהושגו במפגשים מדומיינים אלה, וניצול מצוקות של בני אדם למכירת חלומות, מזור או מרפא. חשיפת הדמויות הללו בפני הציבור, גרמה לחלק ממנו לפתח שאט נפש כלפי כלל העוסקים בתחום. אותה דחייה ציבורית הקלה על גורמי הממסד שהחליטו להכחיש את התופעה מסיבות המפורטות בקישור הזה, לפתח ולהעצים את רפלקס הלעג שהתלווה עד לאחרונה בכול סיקור רשמי (בעיקר על מסך הטלוויזיה).
העולם האקדמי שלכאורה היה צריך להתנפל על התחום החדש הזה כמוצא שלל רב, שמר ושומר עד היום מרחק מעיסוק גלוי בנושא. עמדת הממסד שהכחיש את התופעה בכל תוקף, אי הזרמת כספי מחקר גלויים למוסדות אקדמיים, קושי גדול לקבל מענקי מחקר למי שהם אנשי סגל במוסדות רשמיים, והלעג לתופעה מצד חלקים רבים של הציבור המשכיל, שיתקו כמעט כל שביב של מוטיבציה אקדמית לעלות על שדה המוקשים הזה.
לכותב דברים אלה אין ספק שמדובר באחת ההחמצות הגדולות של המדע לאורך ההיסטוריה, ושלא ירחק היום והתעלמות האקדמיה מתופעת העב"מים תהפוך בעצמה לנושא מחקר בין תחומי שיסביר ויתרץ את העניין.
לרשימת היופולוגים הבולטים ב-100 בשנים האחרונות מוזמנים לעיין בקישור הזה.
עידן היופולוגיה המודרנית
לקראת סוף המאה העשרים החלה להתגבש התפיסה כי כתבות, ספרים על הנושא וכנסים של העוסקים בנושא באופן סדיר, לא מצליחים לגייס את הציבור בדרישה לשבור את החומות שהממשל האמריקאי בנה במאמץ גדול סביב התופעה מסיבות שאפשר לקרוא כאן. הרעיון החדש היה לקיים מסיבות עיתונאים בנוכחות עדים מהימנים במגמה לגייס את התקשורת הכתובה והמשודרת ללחוץ על גורמי הממשל לחשוף לציבור את המידע בו הם מחזיקים.
מסיבת העיתונאים של ד"ר סטיבן גריר – מאי 2001
מסיבת העיתונאים המשמעותית הראשונה התרחשה במאי 2001 במועדון העיתונות הלאומי בוושינגטון הבירה. מפיק האירוע היה היופולוג סטיבן גריר. גריר הוא רופא אמריקאי, שפרש מעבודתו המקצועית במהלך שנות ה-90 והחל לעסוק במחקר הקשור בתופעת עב"מים. במהלך מספר שנים ראיין מאות עדים וסיכם את עדותם בספר עב כרס. הספר פורסם באפריל 2001. עותק מלא של הספר תוכלו למצוא בקישור הזה.
ב-9 במאי 2001 כונסה מסיבת עיתונאים במועדון העיתונות הלאומי ( National Press Club ) בוושינגטון בירת ארה"ב. באירוע השתתפו 21 עדים שסיפרו על מעורבותם האישית באירועי עב"מים שהתרחשו בעשרות השנים האחרונות. העדים השתייכו בעברם ליחידות שונות של הצבא האמריקאי, לזרועות מודיעין, למשרדים ממשלתיים לתאגידים תעשייתיים, לנאס"א ועוד. אחד אחד התייצבו עדים אלה מול מצלמות הטלוויזיה ומסרו תמצית של עדות על מעורבותם האישית בצדדים שונים של תופעת העב"מים.
מסיבת העיתונאים צולמה ושודרה בשידור חי באמצעות האינטרנט. מצורף הסרט שצולם בזמן האירוע. איכות הסרט שצולם לפני כ-22 שנה איננה טובה, אך העדויות מרתקות.
חלק מהעדים ונושאי העדויות הם:
- ג'והן קלהאן, רשות התעופה הפדראלית, מנהל חקירות תאונות אוויריות – מדווח על אירוע אלסקה (טיסה 1648 יפן אייר, נוב' 1986). בטיסה זו התרחש מפגש אווירי ממושך בין מטוס בואינג 747 לבין שני עב"מים ש"שיחקו" עם המטוס.
- דן ויליס, חיל הים של ארה"ב, מפענח צפנים – קיבל דיווח על כלי טיס בצורה גוף אליפטי ובקוטר של כ-25 מטרים שהגיח מהים, וטס ישר לחלל במהירות של כ-7000 מיל לשעה. שמע איש צבא אחר מתבטא על "ביקורים של חברינו הקטנים".
- דון פיליפס, עובד של לוקהיד וקבלן של הסי. אי. איי, השתתף בתכנון המטוס ס.ר.71. ("הציפור השחורה") – בעת שהות בבסיס צבאי בנבאדה צפה עם אחרים במספר כלי טיס שטסו מעל הבסיס במהירויות של כ-3000 מיל לשעה תוך ביצוע תמרונים "בלתי אפשריים".
- סרן רוברט סאלאס, (ח"א האמריקאי), שירת בבסיס טילים גרעיניים אמריקאי במונטנה – מדווח על עב"מ שריחף מעל הבסיס ובעת ריחופו יצאו מכלל פעולה 16 משגרי טילים. שמע על אירוע דומה בבסיס אחר.
- סגן אלוף דווין אמסון, (קצין קשר ח"א האמריקאי) – העיד על 2 תקריות עב"מ : בתפקידו כקצין פענוח בגרמניה בתחילת שנות ה-60 ראה ידיעה על התרסקות עב"מ בנורבגיה ויציאת משלחת מדענים לחקור את האירוע. במהלך שרות במונטנה ראה ידיעה על נטרול טילים גרעיניים בעקבות הופעת עב"מ מעל הבסיס. שמע באופן אישי ממי שבדק את הטילים לאחר מכן שלא הייתה תקלה בטילים עצמם.
- הרלנד בנטלי, (צבא ארה"ב) – במסגרת עבודתו בפרויקט צבאי בקליפורניה שמע תקשורת בין אסטרונאוט שהיה במסלול סביב הירח לבין יוסטון ובה הושמעה המילה "בוגי" (כינוי למטוס אויב בפי טייסי קרב אמריקאים). העד מספר כי שמע שיחה על הימנעות מהתנגשות עם עב"מ שליווה את החללית במסלול הטיסה ועל צפייה דרך "חלונות" ביצורים חיים שנעו בתוך העב"מ.
- סמל קארל וולף, ( ח"א האמריקאי) – מעיד כי במהלך עבודתו כטכנאי ראה באמצע שנות ה-60 תמונות שצולמו על ידי ה Lunar Orbiter שהקיף את הירח. בתמונות נראה בסיס גדול על "הצד האפל" של הירח. הבסיס הכיל מגדלים, מבנים דמויי כדור ומבנים דמויי אנטנות ראדאר גדולות. התמונות נחשפו בפני אזרחים רמי מעלה שנראו מוטרדים ביותר. עדות מצולמת תוכלו לראות כאן.
- דונה הר, עובדת של נאס"א – מעידה כי ראתה תמונת עב"מ שצולמה על ידי נאס"א ושמעה מעמית לעבודה שתפקידו להסיר ממצאי עב"מים מתמונות נאס"א לפני שמשחררים אותן לציבור. שמעה גם על אסטרונאוטים שראו עב"מים ורצו לדווח על כך לציבור, אך הושתקו באמצעות איומים.
- לארי וורן, קצין ביטחון של ח"א האוויר האמריקאי – מעיד על נחיתת עב"מ ליד בסיס אמריקאי בבריטניה בשנת 1980. אנשי צבא שהגיעו למקום נגעו בכלי הטיס, הבחינו בתנועה בתוכו, ובכתב כלשהו על פניו. אנשים אלה הוחתמו על הצהרות סודיות ואולצו לספר גרסאות שקריות של האירוע. (תקרית רנדלשאם – Randlesham UK )
- רס"ן ג'ורג' פילאר, (ח"א האמריקאי) – מעיד כי בעת היותו מוצב בבסיס מקגוויר בניו-ג'רסי נודע לו על ירי לעבר חוצן ליד פורט דיקס. החוצן נפגע וברח לכיוון בסיס מקגוייר שם מת. גופתו נאספה ונלקחה לבסיס ח"א ברייט –פטרסון. עדי המפתח לאירוע הועברו מהבסיס.
- סמל קליפורד סטון – מעיד כי שימש חבר בצוות איסוף של שברי עב"מים שהתרסקו על כדור הארץ. סיפר כי במהלך שירותו ראה חוצנים חיים ומתים. ( 12 מקרים). עדות מצולמת תוכלו לראות כאן
עדות מלאה של קליפורד סטון נמצאת בסרטון הבא (שארכו למעלה משעה).
- מרק מקנדליש, (ח"א האמריקאי) מאייר וגרפיקאי שעבד בשרות הצבא – מעיד כי שמע מחברו ללימודים שעבד בבסיס של ח"א האמריקאי על כלי טיס חוצנים משוחזרים ARV, הנמצאים בידי גורמי בטחון אמריקאים שיודעים להפעילם בצורה מלאה.
מסיבת העיתונאים של פייף סיימינגטון (לשעבר מושל אריזונה) בנובמבר 2007.
בעקבות גריר קוימו מספר מסיבות עיתונאים נוספות שכללו פאנל של עדים שהעידו מול המצלמות על התנסותם האישית עם עב"מים. ב-12 בנובמבר 2007 כינס פייף סיימינגטון, מושל אריזונה לשעבר, מסיבת עיתונאים בה השתתפו מספר עדים בעלי משרות בכירות מרחבי העולם (כולל גנרל בלגי וגנרל איראני) שהעידו על מעורבותם האישית בתקריות עב"מים במדינותיהם. בסרטון הבא תוכלו לראות דיווח של CNN על מסיבת העיתונאים הזאת.
עדותו של הגנרל פרוויז ג'אפארי על תקרית טהרן – 1976
מסיבת העיתונאים של רוברט הייסטינגס – ספטמבר 2010
בספטמבר 2010 כינס רוברט היופולוג רוברט הייסטינגס מסיבת עיתונאים שהתמקדה בפעילות עב"מים בסביבה מיידית של אתרים גרעיניים צבאיים של ארה"ב. באירוע שנמשך כשעה וחצי, תיארו אנשי צבא אמריקאים התנסויות אישיות שלהם בתקריות אלו. מוזמנים לצפות בסרט הבא.
השימוע האזרחי של סטפן באסט בפני חברי קונגרס לשעבר – אפריל–מאי 2013
ב-2013 ארגן סטפן באסט, פעיל חברתי פוליטי העוסק בנושא שנים רבות, מעין שימוע בפני מספר חברי הקונגרס האמריקאי לשעבר. השימוע ארך 5 ימים ובו העידו כ-40 עדים אניש צבא בעברם, פקידי ממשל, חושפי שחיתויות, יופולוגים בכירים חוקרים ועדים נוספים. כל העדים העידו בשבועה לומר את האמת, במיטב המסורת האמריקאית בשימועים מסוג זה. באסט קיווה שהשימוע הזה יתניע לחץ תקשורתי מסיבי על השלטונות לחשוף בפני הציבור האמריקאי את כול הידוע לו על התופעה. באסט האמין שהשימוע האזרחי החותר לחשיפת נוכחות חוצנית המתערבת בחיי המין האנושי, ישיג את מה שהקונגרס לא הצליח לעשות במשך ארבעים וחמש שנה – לחשוף את העובדות סביב הנושא החשוב ביותר של זמננו. באסט ניסח את המוטו של השימוע האזרחי לטובת החשיפה "אם הקונגרס לא יעשה את עבודתו, העם יעשה זאת".
את הקדימון שהופק בסיום השימוע תוכלו לראות כאן, (2:47 דקות)
לטעמי, זהו האירוע התקשורתי החשוב ביותר מסוגו אי פעם (נכון למאי 23), ומי שמבקש להיות שותף לו (בדיעבד כמובן) מוזמן לצפות בסרטים שצולמו במהלכו, ועסקו בצורה מסודרת ויסודית במספר גדול של מרכיבי התופעה. מצורפים הסרטים לפי הסדר בו פורסמו בתוספות הרשומות בטקסט המלווה של הקדימון שהוצג למעלה. האורך הכולל של הסרטים הוא כ-30 שעות (!)
קדימון נוסף (ארוך יותר) לסדרת הסרטים שלהלן הוא הסרט:
UFOs – Science and Technology (Session 19) | The Citizen Hearing on UFO Disclosure שמהווה תמצית מרוכזת של עיקרי העדויות המרתקות שניתנו בשימוע הזה.
וכעת, לסדרת הסרטים המובטחת
1. תופעת העב"מים – רקע והיסטוריה חלק א' (1:38:26)
2. תופעת העב"מים – רקע והיסטוריה חלק ב' ( 1:42:32)
3. תופעת העב"מים – אמת, שקר והסתרה חלק א' ( 1:19:50)
4. תופעת העב"מים – אמת, שקר והסתרה חלק ב' ( 56:58)
5. תופעת העב"מים – תקרית יער רנדלשאם חלק א' ( 1:45:13)
6. תופעת העב"מים – תקרית יער רנדלשאם חלק ב' ( 1:27:45)
7. תופעת העב"מים – חבלות במתקנים גרעיניים – חלק א' (1:29:09)
8. תופעת העב"מים – חבלות במתקנים גרעיניים – חלק ב' ( 55:08)
9. תופעת העב"מים – מרכיבים נוספים של התופעה. (1:54:21)
10. תופעת העב"מים – מסמכים והוכחות. (1:23:08)
11. תופעת העב"מים – תקרית רוזוול – חלק א' (1:46:38)
12. תופעת העב"מים – תקרית רוזוול – חלק ב' ( 1:01:38)
13. תופעת העב"מים – "מפגשים" דרום אמריקאיים- חלק א' ( 1:20:24)
14. תופעת העב"מים – "מפגשים" דרום אמריקאיים- חלק ב' ( 1:41:28)
15. תופעת העב"מים – התופעה הגלובלית – חלק א'. ( 1:28:33)
16. תופעת העב"מים – התופעה הגלובלית – חלק ב'. ( 1:15:12)
17. תופעת העב"מים – טייסים ומומחים לטיסה. ( 1:52:45)
18. תופעת העב"מים – האמברגו על האמת. ( 1:23:26)
19. תופעת העב"מים – מדע וטכנולוגיה. ( 1:34:24)
20. תופעת העב"מים – הערות מסכמות. (1:42:10)
סיכום ביניים
סטפן באסט היה משוכנע שהצגת הראיות המסודרת, עדויות המומחים שניתנו כאמור בשבועה מול חברי קונגרס לשעבר בטקסיות מלאה, תשכנע את התקשורת לעוט על המציאה ולהפוך את פרשיית ההסתרה ל"פצצה" שתגמד את פרשיית ווטרגייט ודומות לה. זה לא קרה. תקוותיו של באסט תיווצר תנועה ציבורית רחבה שתאלץ את הממשל לשנות את עמדתו הגורסת הכחשה מלאה של התופעה טרם התממשה.
ההודאה הפומבית של הפנטגון (יוני 2021) בממשות התופעה, בהיותה סיכון לביטחון ארה"ב (אזרחית וצבאית) ובחוסר היכולת הנוכחית לתת לה הסברים, מהווה סדק ראשון בחומת ההכחשה שעמדה עד עתה בפרץ. האם הסדק הזה יתרחב או ייסתם שוב? ימים יגידו.
.