כמה הערות מקדימות
הנושא בו עוסק פרק זה הוא נושא רגיש וטעון. עדויות של אנשים על "חטיפתם" לתוך כלי טיס המאוישים ביצורים לא אנושיים, מעוררות דחייה ו/או חרדות עמוקות אצל רוב השומעים. אך טבעי הוא לדחות עדויות אלה על הסף ולמצוא להם הסברים הלקוחים מהתחום הנפשי / פסיכיאטרי במקרה הטוב, או לסווגם כשקרים של אנשים הכמהים לפרסום במקרה הטוב פחות. המידע הניתן בפרק חשוב להבנת תופעת הUAP והוא משמש כאחת הסיבות העיקריות להסתרתה מעיני הציבור. למי שהנושא מעורר בו אי נוחות מומלץ לדלג על קריאת פרק זה כעת, ולשוב אליו בעבור זמן של הסתגלות לרעיון הבסיסי שחוצנים המגיעים לכדור הארץ, נוהגים בבני אדם באופן דומה לדרך ההתנהגות שלנו בבעלי חיים הנמצאים בסביבתנו.
נושא החטיפות שנוי במחלוקת גם בקרב היופולוגים. אחד הידועים שבהם הוא Steven M .Greer ד"ר לרפואה בהכשרתו, שהפך בסוף שנות התשעים של המאה הקודמת ליופולוג נלהב, ועשה עבודה מרשימה של איסוף מידע מפי עדים ובחשיפת המידע הזה לקהל נרחב (ראו גם במאמר "יופולוגיה תקשורת וממסד" במדור זה). גריר טוען בלהט כי חוויות החטיפה עליהם מדווחים בני אדם מבוימות על ידי שלטון צללים כלשהו על מנת להפחיד את הציבור, ולהגדיל את השליטה בו.
בניגוד לGreer מוכר פועלם של שלושה אמריקאים מכובדים בתחומם John Mack, Bud Hopkins ו David Jacobs שעסקו בנושא במשך עשרות שנים, נפגשו עם מאות עדים, שמעו מפיהם עדויות ובנו תיאור של מתווה החטיפה הקלאסי שמתואר בקישור בהמשך.

מאז סוף המאה ה-19 מוכרים דיווחים על מפגשים עם ישויות חוצ-ארציות בסמוך לכלי טיס לא מוכרים או ללא נוכחות כלים כאלה. "מהלך החטיפה" שחובר בעקבות עדויות של אלפי עדים, כלל עד שמונה מרכיבים שלא בהכרח התרחשו אצל כל העדים. על התופעה בכללותה כולל פרוט מרכיבים אלה ניתן לקרוא בערך העברי בוויקיפדיה "חטיפה בידי חוצנים". למי שמבקשים להעמיק את ידיעותיהם בנושא מומלץ לעיין בערך המקביל בשפה האנגלית: Alien Abduction .
מתוך אלפי הדיווחים על חטיפות הפכו מספר תקריות לידועות במיוחד. בין אלה אפשר למנות את התקריות המפורטות להלן. ברשת ניתן למצוא עוד מאות כתבות וסרטים אודות מקרי חטיפה מכל העולם.
המפגש של מריוס דוויילד – צרפת
עד כמה שזה מפתיע , הדיווחים הידועים הראשונים על "מפגשים מהסוג הרביעי" הגיעו דווקא מאירופה. אזרח צרפתי בן 34, מריוס דוויילד, שומר מסילת רכבת שהתגורר בעיירה סמוכה לגבול הבלגי העיד כי בשנת 1954 בליל ה-10 בספטמבר בשעה 22.30 ישב בביתו וקרא. אשתו וילדיו כבר ישנו. לשמע נביחות עזות של כלבו יצא עם פנס לחצר והבחין בשני יצורים בגובה של קצת למעלה ממטר שנעים לכיוון חפץ כהה שחנה על פסי הרכבת.
לאחר שהתעשת מההלם הראשוני, מיהר בעקבותיהם וכשהגיע למרחק של כשני מטרים מהם הואר לפתע על ידי אלומה כתומה ששיתקה אותו וגרמה לו ליפול ארצה. הוא ראה את שני היצורים נכנסים לחפץ שהמריא מיד לאחר מכן. לאחר שהצליח להניע את רגליו חזר לביתו, העיר את אשתו ושכן ויחד הזעיקו את המשטרה. השוטרים היו בטוחים שהאיש יצא מדעתו, אולם לאחר שהתעקש הוזמנו חוקרים של חיל האוויר הצרפתי שמצאו על גבי אדני המסילה הטבעות טריות של חמישה מלבנים בגודל של 2.5 ס"מ על 4 ס"מ. חישובים שערכו מהנדסים הראו כי ליצירת ההטבעות נדרשה מסה של 30 טון. בימים שלאחר התקרית סבל דוויילד מבעיות נשימה, וכלבו מת. שלוש פרות נמצאו מתות בחוות בסביבה, וניתוח גוויותיהן נמצא כי כל הדם נעלם מגופן באופן לא מוסבר. לאחר התקרית הזאת התקבלו דיווחים רבים מרחבי צרפת על אירועים דומים בהם נצפו נחיתות של עב"מים ויצורים דמויי אדם שהסתובבו בקרבתם. פרטים נוספים ניתן לקרוא בקישור הזה.
המפגש "הלוהט" של אנטוניו ווילאס בואס – ברזיל
בימים שלאחר שיגור הספוטניק הסובייטי הראשון ב-4 באוקטובר 1957, דווחו מראות עב"מ בכל רחבי העולם. ההסבר המקובל היה כי מדובר בדיווחים על רקע זיהוי מוטעה של השיגור (למרות שאיש כמובן לא הבחין בו) , בלבול והיסטריה הנובעת מהשיגור. אך שום דבר לא דמה לדיווחו של ווילאס-בואס על חטיפתו לתוך עב"מ בליל ה-16 באוקטובר 1957.
לאחר שני לילות בהם צפה בראשון באורות שנעו מסביב לביתו, ובאחר צפה יחד עם אחיו בגוף נוסף שנע מעליהם עת חרשו בשדה בלילה, עבד ווילאס בשעת לילה בשדה (הפעם לבדו) עת נחת בשדה מרחק של כ-15 מטרים ממנו כלי טיס. מנועו של הטרקטור כבה, והוא החל לברוח. לאחר זמן קצר נתפס על ידי 3 יצורים שהכניסו אותו לתוך כלי הטיס.
מאוחר יותר מסר ווילאס דו"ח מפורט בן 8,000 מילים על האירועים בתוך כלי הטיס. אירועים אלה כללו בדיקות גופניות, בדיקת דם, ומפגש מיני עם נקבה חוצנית שדמתה מאד לאשה אנושית. לאחר שהייה של כ-4 שעות על כלי הטיס הוא הובל אל מחוץ לכלי והכלי המריא ונעלם. ווילאס שהיה חקלאי בן 23 בעת ההתרחשות הפך לימים לעורך דין מכובד בעל תואר ד"ר, ועמד על נכונות גרסתו עד יום מותו. מידע נוסף ניתן למצוא בוויקיפדיה בערך "אנטוניו וילאס בואס" . במונחים המעודכנים של סיווגי המפגשים, המפגש של בואס הוא "מפגש מהסוג השישי"
המעדיפים סרט וידאו המתאר את התקרית מוזמנים/ות לצפות בסרטון הבא. מעבר לתיאור התקרית, הסרטון (כ-23 דקות) מתייחס גם למרכיבים כלליים של התופעה וגם לתקרית חטיפת בני הזוג היל המתוארת בהמשך.
חטיפתם של בני הזוג בארני ובטי היל – ניו-המפשייר ארה"ב, 19 בספטמבר 1961
תקרית זו היא ללא ספק המפורסמת ביותר מבין אלפי תקריות מדווחות מאז 1954. המיוחד בתקרית זו הוא ששני בני הזוג נחטפו יחדיו במהלך נסיעה לילית, ועפ"י עדותם נלקחו לתוך כלי טיס ועברו בנפרד בדיקות גופניות פולשניות. לדברי בטי החוצנים הראו לה מפת כוכבים וציינו את מערכת השמש ממנה הגיעו. תאור מלא של התקרית ניתן למצוא בערך הוויקי "חטיפתם של בטי ובארני היל", ביתר פרוט בערך הוויקי באנגלית: Barney and Betty Hill incident.
גם כאן ניתן לצפות בסרט המתאר את שלבי התקרית באופן מפורט (אורך הסרט 60 דקות)
תקרית פסקגאולה, אוקטובר 73
בתקרית זו דווחו שני עמיתים לעבודה שעסקו להנאתם בדיג בנהר בפסקגאולה שבמיסיסיפי על חטיפתם המשותפת אל תוך כלי טיס שבו בוצעו בהם בדיקות. פרטים על התקרית בקישור הזה.
הסרטון הבא מתאר את התקרית
סיפור חטיפתו בנוכחות עדים של טרוויס וולטון – אריזונה ארה"ב , 5 בנובמבר 1975
טרוויס וולטון שימש כחוטב עצים ביער באריזונה. ב-5 בנובמבר 1975 בשעות הערב בעת שובו הביתה מיום עבודה, נתקל יחד עם מספר חברים בחפץ מעופף בצורת דיסק. וולטון יצא מהרכב להלך לקראת החפץ, למרות מחאות חבריו. בשלב מסוים (לדברי החברים) נורתה מהעצם קרן כחולה שהעיפה אותו למרחק מספר מטרים. חבריו שהיו משוכנעים שנהרג ברחו בבהלה מהמקום, אך חזרו לאחר זמן קצר למקום התקרית אך לא מצאו את וולטון או את העצם. החברים פנו למשטרה שבתחילה לא האמינה לגרסתם והאשימה אותם ברצח של וולטון ובהסרת גופתו. וולטון חזר לאחר חמישה ימים וסיפר סיפור מדהים. את הסיפור המלא תוכלו לקרוא בוויקי בעברית בקישור הזה ובוויקי באנגלית בקישור הזה.
סרטון האנימציה הבא מתאר בתמצית את סיפור חטיפתו של ווולטון (החל מנקודת הזמן 04:50) בפתיחת הסרט ניתן לצפות שוב בתיאור המקרה של אנטוניו ווילאס בואס.
חשוב לציין כי חלק מהיופולגים אינם מאמינים לגרסתו של וולטון לגבי חטיפתו. במסגרת משחק טלוויזיוני בו נשאלים המשתתפים שאלות כשהם מחוברים לפוליגרף, וולטון נשאל 15 שאלות שתשובותיו על 14 מתוכן היו תשובות אמת. על השאלה האחרונה שהייתה האם הוא אכן נחטף על ידי UFO ב-5 נובמבר 1975, הוא השיב בחיוב ונמצא כדובר שקר. בהתחשב שעדויות חבריו שצפו באירוע המפגש (אך לא בחטיפה) נבדקו בפוליגרף ונמצאו אמיתיות, עולה האפשרות שהמפגש הדרמטי עם העב"מ אכן התרחש, אך וולטון לא נחטף אלא נשאר בשטח המום מהאירוע, והלך לאיבוד ביער במשך 5 ימים.
סיפורה של ד"ר קרלה טרנר, וספרה Taken
ב 1988 במהלך טיפול פסיכולוגי משותף עם בעלה בגין סימני stress, היא נזכרת שבילדותה צפתה באור בשמיים והחלה לחלום על על עב"מים. בשחזור זיכרון עלה כי בילדותה היו לה מס' מפגשים עם "אפורים". הסתבר כי רוב בני משפחתה נחשפו גם הם לתופעה. לאחר אחד הטיפולים הבחינו היא, בעלה ואדם נוסף בעב"מ שריחף מעליהם. שבועיים לאחר מכן התעוררה לשמע רעשי נקישות ומצאה על גופה סימני דקירות בצד הנימי של שורש כף היד ושלושה מעגלים לבנים על הבטן. בחודשים הבאים גילתה מדי פעם עוד סימנים על גופה. בנוסף לכל אלה היא חשה שהיא תחת עיקוב של אנשי בטחון שצפו בה מתוך מכונית, וזיהתה מסוקים לא מסומנים שחגו בסביבה. זמן קצר לאחר מכן טרנר מתוודעת לעוד נשים שעברו חוויות דומות ובעקבות פגישות אלו מפרסמת שני ספרים עם תיאור המקרה האישי שלה ושל הנשים הנוספות. טרנר מקיימת סדרת הרצאות לפני מותה ב 1996.

חטיפתה של לינדה נאפוליטאנו (קורטייל) – מנהטן, נובמבר 1989
נסיים את הסקירה הקצרה הזאת בתיאור חטיפה שזכתה לכינוי "החטיפה הגדולה של המאה ה-20". ב-30.11.1989 באישון לילה "נשלפה" לינדה נפוליטאנו מדירתה בקומה ה-12 של בית במנהטן הסמוך לגשר ברוקלין, והועברה בריחוף באוויר לכלי טיס חוצני ש"חנה" בקרבת הבניין. לאירוע היו מספר עדים שצפו בהעברה מהקרקע. סיפור החטיפה, מה שקדם ל ובעיקר מה שהתרחש אחריו מתוארים בסרט הבא. הצפייה לא תהיה בהכרח מהנה, אבל בוודאות תהיה מרתקת.
לסיום הפרק הזה בעלי הסבלנות שבינכם/ן מוזמנים לצפות ב-19 הדקות הראשונות של הסרט הבא שמסכם את נושא החטיפות ומטרותיו. הדובר בדקות אלו הוא דונלד מ. וויר, סגן אלוף (טייס קרב בגמלאות) מחיל האוויר האמריקאי שהפך ליופולוג ומציג את הידוע לו לאחר שנים ארוכות של מחקר שטח.